מושב עבדון בעיתונות

לקט ידיעות וכתבות על מושב עבדון, מתוך העיתונות הישראלית.

תאונת עבודה

בשנים הראשונות להקמת המושב, יצאו התושבים, לצורך פרנסתם, לעבודות חוץ במע"צ. ב- 8 למאי 1953, נפצעו 5 פועלים מרסיסי אבנים בעת שעבדו בפיצוץ סלעים, לסלילת דרכים ע"י מע"ץ.

עצמאות משקית

בשנת 1957, תושבי עבדון ביחד עם חברי ה"התיישבות החדשה" בגליל המערבי, דורשים בכנס מטעם המחלקה להתיישבות של מפא"י, להפסיק את תלותם בעבודות דחק.

מתחברים לרשת החשמל הארצית

ברבעון הראשון של שנת 1960, חובר המושב, ביחד עם כמה יישובים בצפון, לרשת החשמל הארצית.

פיתוח

בינואר 1964, הסוכנות היהודית אישרה לחברי המושב, תוספת של פרדס ולולי עופות.

הפגנות

בדצמבר 1963 הביעו חברי מושב עבדון את תרעומתם על כך שמיום הקמת המושב, בשנת 1952 ועד לאותם ימים, לא נסלל כביש גישה, התחבורה הציבורית אינה בתדירות מספקת, ובשעות שאינן נוחות לבני המושב.

התושבים הפגינו וחסמו בחביות ובאבנים את כביש מצובה-כברי.  בהתכתשויות עם השוטרים, נפצעו 8, 4 מהם קשה, בפצועים 4 שוטרים.

שטפונות

חורף 1969, היה חורף גשום במיוחד, וכלל את אירועי השטפונות הבולטים ביותר במדינת ישראל מאז הקמתה ועד היום (2016). ב- 19 בינואר, החלו גאויות שיא בירדן הצפוני, ונחלי הצפון. בגליל המערבי נגרמו נזקים לרכוש, בסכומים גבוהים ביותר, וגשר מעל נחל אכזיב, בכביש הכניסה למושב עבדון התמוטט. המושב נותק לתקופה של כמעט עשרה ימים, וצה"ל נחלץ לסייע בהגשת עזרה.

 

כתבתו של יונתן גפן

קשיים כלכליים, ונטישה

במקביל לאסונות הטבע, עוברים גם ימים קשים על עבדון מבחינה כלכלית. ההכנסה החודשית של מתיישב במקום היא כ- 250 לירות לחודש בלבד, ובסכום זה עליו לפרנס משפחה בת 7 נפשות. במושב נותרו כ-50 משפחות.

רצח

בשנת 1971 פקד אסון כבד, אשר הכה בתדהמה ובאבל את כל חברי המושב. זוג מחברי המושב עזיזאללה וזיעאד יקוטי, נרצחו על ידי אחיו של הבעל רחמוטאללה יקוטי.