גלגולו של ספר תורה… מאת: מתיה קם (לנגרמן)

לאחר פטירתו הפתאומית של אבינו, משולם לנגרמן  (תשל"ג – 1973) –  החליטה אמנו, חנה, לתרום ספר תורה לזכרו לסניף בני עקיבא ברעננה,  שאותו הקים (תש"ה – 1945) וטיפח ואהב. זה היה ככל הנראה זמן קצר לאחר מותו, והיא לא שיתפה אף אחד מאתנו – לא בהחלטה ולא בביצוע. להשערתנו, היא נעזרה במכר שעבד עם אבי במעון "שקמה", וסייע בידה בתהליך המורכב של איתור ספר תורה, בדיקתו ורכישתו. מאחר שבמהלך שנות אלמנותהּ הארוכות נעזרה אמנו בארבעת ילדיה בכל דבר, גדול כקטן – הופתענו בדיעבד מן היוזמה והביצוע הבלעדיים בעניין זה. שיערנו שהיה חשוב לה לעשות זאת על דעת עצמה ובעצמה, כמחווה אישית לבעל נעוריה. היא גם הזמינה מעיל קטיפה מהודר רקום בחוטי זהב, ועליו הקדשה: "תרומת גב' חנה לנגרמן לזכר בעלה, ר' משולם זישא ז"ל, שהיה ממקימי סניף בנ"ע ברעננה". (רק לשם הדיוק ההיסטורי – לסניף היה מקים ומייסד אחד, אבא שלנו…). הקדשה זו היא שגאלה בסופו של דבר את ספר התורה מן הנשייה וממקום גלותו, וסייעה להשיבו למשכנו ברעננה.

המעיל המקורי שנתפר לספר התורה ע"י אמנו

לפני שנים רבות ולאחר מעשה, אמרה לי אמנו כבדרך אגב שהיא קנתה ותרמה ספר תורה לסניף בני עקיבא, מבלי להרחיב בפרטים או להסביר. בני דודנו, אחייניו של משולם, המתגוררים ברעננה,  לא ידעו על כך, ואף לא ראו את ספר התורה בתקופת חניכותם בסניף בני עקיבא. השנים נקפו, וגם ממני נשתכח הדבר – עד לחודש אייר תשע"ו (מאי 2016), שבו הודיעו לי בני דודי מרעננה, כי באחד הסניפים ברמת-גן אותר ספר התורה:

אלימלך לוין, האחראי על הנכסים בהנהלה הארצית של בני עקיבא, עסק בהכנת רשימת מצאי של כל ספרי התורה בסניפי בני עקיבא, וכך הגיע לסניף רמת עמידר שברמת גן – ונדהם: בארון הקודש שפתח התגלה ספר התורה עם המעיל וההקדשה לאבינו. ולמרבה המזל – הוא ידע בדיוק במה ובמי מדובר: בהיותו  קרוב משפחה של בני דודנו שברעננה, השם לנגרמן לא היה זר לו, בלשון המעטה. לוין לקח אפוא את הספר לביתו  והודיע לבני המשפחה ברעננה. והם – שלא ידעו כלל על קיומו של הספר – פנו אלי לברר ולעדכן.

"כַּאֲשֶׁ֨ר אֵֽינְךָ֤ יוֹדֵ֙עַ֙ מַה דֶּ֣רֶךְ הָר֔וּחַ … כָּ֗כָה לֹ֤א תֵדַע֙ אֶת מַעֲשֵׂ֣ה הָֽאֱלֹהִ֔ים אֲשֶׁ֥ר יַעֲשֶׂ֖ה אֶת הַכֹּֽל", כתב קהלת בן דוד, החכם מכל אדם. מתי ובאיזו דרך התגלגל ספר התורה לסניף ברמת עמידר  – אין לדעת.  זה קרה ללא ידיעת המשפחה וללא רשותה, מן הסתם לפני שנים רבות. במשך כל אותן שנים – ולמרות כתובת ההקדשה – לא הוחזר הספר לבעליו, אך משהתגלה – הוחלט להשיבו לאלתר. הספר עבר הגהה ותיקון בידי סופר סת"ם, והותקן לו מעיל חדש. רקמתו החדשה והמוזהבת כוללת את ההקדשה המקורית  – לצד שמותיהם של בני משפחת לנגרמן שנפטרו מאז מותו של משולם, שלזכרו ולכבודו רכשה אלמנתו את ספר התורה אי אז בשנות ה- 70 של המאה הקודמת.

שמחת הכנסת ספר תורה