"מראות מארץ הבולענים", מאלבומיו של שמואל אבנרי
התפתלות בין שרשרת הבולענים שלחוף ים המלח (בלי לשקוע בהם ולהיעלם לנצח) דומה להליכה על גלידי קרח כשמתחת רובצת תהום. אך הפיצוי רב על הסיכון: נוף מהפנט אפוף סוד, רב צבעים וגוונים, הלובש צורה ופושט צורה ולכן נראה תמיד כחדש – כפי שמעידות התמונות המוצגות כאן, אשר אותן צילמתי בקטע החוף שבין נחל דוד לנחל דרגות.
פלג מים ירקרק בשולי גבעות מסתוריות
גווני גוונים ותצורות מלח שרק הטבע יודע לצייר
הלבן, הצהוב והשחור. אֵימָה מדורגת של תהום
מרמלדה וחטיפי מלח לקינוח
שפיעה מבעבעת של מים חיים לשפת ים המוות
אני בתחתיתו של בולען רחמן, שבטוּבוֹ הניח לי לצאת מלוֹעוֹ בשלום. צולם בידי ידידי בני ציפר בסיור שלנו ממנזר דיר־חג'לה ועד הר סדום, שבעקבותיו הוא כתב שלושה פוסטים תחת הכותרת "להיות נזיר במדבר יהודה" (2006).
13 Comments
שמוליק היקר, אכן מדהים! אני מפחד לנסוע בכביש הגובל בבולענים האלה, ואתה נכנס לתוכם.
ולואי ונגיע למעלתך…
ידידי יגאל החיוני.אודה אם תתקשר ונשוחח.
ידידך צבי אלפישר
0544449820
וואו!!!
אין כצילומיו של שמוליק בבחינת "עין רואה ואוזן שומעת"
תפיסה בכל החושים שגם מעוררת מחשבות…שמוליק=אדם מהלך על קרום דק…ומעביר את עומק פלאי הבריאה.
בתודה
מרמלדה מהפנטת. צילומים מקצועיים. ולב של זהב מאחורי המצלמה
היי שמוליק!
מדהים!!!
שבוע טוב בבירואת טובה.
ארנונה
נהדר
מזכיר מראות מניו זילנד
שמוליק יקר,
וואו! !! קשה לקבוע במה אתה טוב יותר : בתחום הסיפרותי ובביאליק,או
באמנות הצילום.אין מה לאמר אתה אלוף בשניים.אני מלאת התפעלות.טיילתי באיזור הבולענים וביניהם עם החוקר אותם מקיבוץ עין גדי.
תודה ותמשיך לשלוח ולשתף…
להת. חדווה
המון תחושות עולות בזמן הצפייה בבולענים שלך. התפעלות. חרדה, עצב והשתאות. עין רגישה ליופי ולב פתוח רק הם יכולים ליצור תמונות כאלו.
תודה ששלחת
שמוליק היקר, תמונות מכמירות לב ביפעתן ובאובדן המסומן בהן. כמה מן התמונות, כמעשה ציור שאין שני לו. ועינך, כרגיל, ציידת של יופי ומענגת עין. תודה.
בתת ההכרה של הטבע
יש תכנים
נסתרים
יסודות הקיום
יוצאים ממנו
כסמלים
בחלום
אורים ותומים
מתנפצים במערות התודעה
בולענים ופולטנים
הם לא יותר מאותיות קטנות
במדרש התהומות
כשם שמציאויות של חיים ומוות
הם לא יותר מהבזקים
במראות הצד
של התנועה האלוהית.
אשריך שמוליק יקירי שתפסת
תמונות שלמות
ממדרש התהומות
וניסחת לנו אותם.
וכשם שנכנסת לצלם תהומות ללא פחד
תצא מתהומות לצלם חיים באומץ.
שלך לתמיד,
פנחס
פליאה.
על הטבע.
על המתבונן המתפעל.
נפלא לפתוח כך בוקר – ועוד אחרי "דרישת שלום" וירטואלית בפרק הראשון של "עוד סיפור אחד ודי" ששודר אתמול.
מהמם
מה גדלו מעשיך ה',
ושמוליק הוא שליחך לענגנו.
הייתי משתמש בבולענים, להעלים את הרוע (כולל מספר אנשים…) אבל ליבי נכמר עלי לעשות זאת אפילו לרשעים !
אבל גם לבולענים יש תחתית ועל כן זאת תהיה בעצם קבורה, אך לא העלמות סופית….
גם במקומות האלו אפשר למצוא יופי, הם נאוטרליים רק אנחנו יכולים לטנף אותם !