פיחות מטבע, מול אבטחת יכולת פירעון האשראי הממשלתי.

בשנות החמישים המוקדמות לקיומה של המדינה, התעוררו בעיות כלכליות רציניות. במצב של "שמיכה קצרה מידי", בוודאי שהיה צורך לקבל החלטה, את מה להפקיר לקור, את הרגליים או את הראש.

ביצוע פיחות מטבע, בקנה מידה גדול, היה עלול להעמיד בסכנה את יכולת ההתמודדות של משרד האוצר עם האשראי הממשלתי.

והנה, בשנת 1954 בוצע פיחות בשיעור של 500%. משמעות הדבר כי על כל לירה שניטלה כהלוואה, על בעל החוב להחזיר 5 לירות. ללא צעדים נילווים, יכולת פירעון האשראי הייתה כמעט בלתי אפשרית.

להלן: כתבה ב"הַבֹּקֶר" עיתונם של הציונים הכלליים, הדנה בפיחות, בקשיים שנוצרו בעקבותיו, ובפתרונות.

אשמח אם יימצא מי שיוכל לפענח את שם כותב הכתבה. האופציות שאני חשבתי עליהן הן "ברוך קרוא", או "ברוך ויינשטיין".